המענה שלי הופך למאהב שלי במשחק רומן חזותי

במשחק מסעיר של עינוי ופיתוי, אני מוצאת את עצמי נמשכת לקסם של המענים שלי. ככל שהסיפור מתפתח, משחק המחשב שלי הופך להיות אינטנסיבי יותר, מה שמוביל לטוויסט בלתי צפוי.

בעולם של מציאות מדומה, מצאתי את עצמי שקועה במשחק, רומן חזותי שאמור היה להיות רק עוד חוויה מכופפת דעת. לא ידעתי, המענה הגדול ביותר שלי מהתיכון היה הדמות הראשית, ועלילת המשחקים נסובה סביב העבר המעוות שלנו. כשהתעמקתי יותר במשחק, מצאתי את עצמי נמשכת לדמות הזו, להיסטוריה האפלה שלו, ולדרך בה הוא הוצג. נרטיב המשחקים היה כל כך משכנע ואינטנסיבי, שלקח אותי לרכיבה פרועה של רגשות, גורם לי להטיל ספק ברגשותיי כלפיו. ככל שהמשכתי לשחק, מצאתי את עצמי יותר ויותר מושקעת בסיפור, ועוד לפני שהבנתי את זה, השתרשתי בשבילו, מעודדת אותו כשהוא נלחם בין השדים שלו. המשחק הזה באמת כבש אותי, ולא יכולתי שלא לתהות אם רגשותיי כלפיו היו אמיתיים או סתם תוצר של משחקי הסיפור הסוחפים.